<h1>ראב"ן סימן רמ"ז</h1>
<h2>דף מח:</h2>
והדורא דכנתא הם מעיים השמינים הסובבין סביב סביב על הכנתא אנטרייל בלעז אם נקבו לצד חוץ טריפה, ואם ניקבו לצד השומן השומן סותמו וכשירה וגם אם ניקבו זה לזה כל אחד הוי סתימה לחבירו וכשירה.
<h2>דף נ.</h2>
והדקין שניקבו וליחה סתמתן טריפה דזימנין דמיתרמי דהבהמה משלשלת מחולי וליחה מתגררת ויוצאה ונמצאו נקובין. ואם נמצא בדקין נקב לאחר שחיטה, נוקבין הדקין במקום אחר ומקרבין נקב אצל נקב אם דומין הנקבין זה לזה ודאי לאחר שחיטה נוקבו וכשירה, ואם משמשו ידים בנקב הראשון [י]משמשו גם באחרון ואם ידמו כשירה ואם לאו טריפה דקודם שחיטה ניקב.
וחלחולת הוא הטבחיא בלעז שניקב שלא במקום הדבק בין הירכיים בנקב משהו, ואם ניקבה במקום דיבוקה שם בין הירכיים כשירה, ואפילו ניטל כל מה שבין הירכיים ובלבד שישתייר בו כדי תפיסה וכמה כדי תפיסה כמלא בטדא בתורא בטדא כמו (טהרה מלשון טהור) [טחרא מלשון טחור] כלומר שישתייר מה שסביב לנקב. ויש מפרשים בטדא ד' אצבעות כלומר אפילו בשור הגדול דיי בשייור ד' אצבעות. מצאתי, ובדקה דהיינו צאן כשיעור קיצור החיצון של אצבע הגדולה דהוא ב' אצבעות.
